אחת מארבע ערי הקודש של ישראל יחד עם ירושלים, חברון וטבריה, צפת – עיר האוויר – קשורה למיסטיקה ורוחניות עוד מימי קדם. הקשר חוזר עד לשם ועבר, בנו ונכדו של נח, שהקים, לפי האגדה, בית מדרש ללימוד תורה בצפת.

בית המדרש הראשון בעולם הוא המקום שבו אומרים חז”ל, יעקב למד במשך 14 שנים בבריחתו ללבן ושם שלח אברהם את יצחק ללמוד לאחר העקידה. מערת שם ועבר היא היום אתר קדוש בצפת, הנערץ על ידי יהודים ומוסלמים. צפת זוהתה עם Sepph, עיירה מבוצרת המוזכרת בכתביו של ההיסטוריון הרומאי-יהודי יוספוס. היא מוזכרת בתלמוד הירושלמי כאחת מחמשת המקומות הגבוהים שבהם הדליקו מדורות בכדי להכריז על הירח החדש והמועדים בתקופת בית שני. תור הזהב של צפת הגיע במאה ה-16 כאשר רבנים בולטים רבים שנמלטו מהאינקוויזיציה בספרד מצאו את דרכם לצפת, ביניהם כמה מגדולי מורי הקבלה שחיו אי פעם: האר”י הקדוש רבי יצחק לוריא, רבי משה קורדוברו, רבי חיים ויטאל. , רבי שלמה אלקבץ (מלחין מזמור השבת לכה דודי) ורבי יוסף קארו (בעל השולחן ערוך).

החלק העתיק של העיר מורכב מסמטאות מרוצפות אבן החושפות בתי כנסת מימי הביניים, גלריות אמנים, מוזיאונים, יקבים, מחלבות, בית קברות עתיק ומבצר צלבני. הנה כמה דגשים:

* הערה: החנויות בצפת פתוחות בדרך כלל בין השעות 9:00-18:00, או עד רדת החשיכה בקיץ. חלק מהחנויות נסגרות לארוחת צהריים בין השעות 13:00 או 14:00 עד 16:00.

בית הכנסת אבוהב, מהיפים שבבתי הכנסת בצפת, יוצא דופן בכך שיש בו שלושה ארונות תורה, שבאחד מהם נמצא ספר התורה הקדוש של חכם ספרד הגדול בן המאה ה-14 רבי יצחק אבוהב, עבורו נבנה בית הכנסת במקור.

לבית הכנסת האר”י האשכנזי יש בימה יפיפה מגולפת מעץ זית והוא אחד מבתי הכנסת המוכרים והמתויירים בצפת. נבנה במאה ה-16 על ידי עולים מיוון הוא נבנה במקום בו היו מתאספים האר”י הקדוש ותלמידיו לקבל את פני השבת בשדות הפתוחים בצפון העיר.

בית הכנסת האר”י הספרדי הוא המקום בו בעצם התפלל ולמד תורה האר”י הקדוש רבי יצחק לוריא (אצל אליהו הנביא, נאמר). זהו בית הכנסת העתיק ביותר ששרד בצפת, הממוקם בסמוך לבית העלמין העתיק.

בית הכנסת יוסף קארו ממוקם במבנה בו כיהן החכם הגדול כראש בית הדין הרבני ולימים הפך לבית המדרש שלו. חלק מכתיבתו נעשתה בחדר שנמצא מתחת לבית הכנסת קארו. הוא מכיל מספר ספרי תורה ישנים וחלק ‘גניזה’ של כתבי יד עתיקים.

בית הכנסת אלשיך נותר על כנו מאז המאה ה-16 והוא הבניין היחיד בעיר העתיקה ששרד בשלמותו את רעידות האדמה של 1759 ו-1837.

בית הכנסת בנאי, הממוקם בבסיס הרובע היהודי העתיק, מכיל את קברו של חכם המאה ה-3, יוסי בנאי. הוא נקרא גם “צדיק הלבן” בגלל נס שנעשה בתקופת השלטון התורכי. השליט המקומי קבע שאם היהודים לא יביאו מספר רב של תרנגולות לבנות, הם ייאלצו לשלם קנס קולקטיבי גבוה. הקהילה היהודית הענייה התפללה ליד קברם של ר’ בנאי ור’ יוסי סרגוסי. כשהקהילה התעוררה למחרת בבוקר, הם גילו שכל התרנגולות שלהם הפכו לבנות.

בית הכנסת אבריץ’ מפורסם בנס תרצ”ז, כאשר רבי דב מהעיירה אבריטש באוקראינה הנהיג את חסידיו בתפילה. לפתע קרא לחסידיו לבוא ולעמוד לידו בקיר הקדמי. כשהגברים מיהרו אל רבם, פקדה רעידת אדמה חזקה את העיר. קרוב לרביעית מאזרחי העיר מתו אך כל הגברים בבית הכנסת שרדו.

בית הקברות העתיק של צפת חוזר למאה ה-1 לספירה ובו שרידי חכמים מתקופת המשנה וכן גדולי המאסטרים המקובלים מהמאה ה-16 האר”י הקדוש, רבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ.

מקווה האר”י (מקווה) בראש בית הקברות, משמש עד היום על ידי גברים בלבד. על פי המסורת זהו המקווה המשמש את האר”י עצמו. הטבילה היא בבריכה קרה הניזונה ממעיין טבעי.

בתערוכה הכללית של מושבת האמנים אוסף יצירות של אמני צפת. יש גם גלריות ברחבה שבחוץ. ממוקם במסגד הישן של הרובע הערבי לשעבר של צפת, שהפך למושבת אמנים בשנות ה-50 והיה ביתם של כמה מהאמנים המובילים בישראל.

מפעל נרות צפת: ממש אחרי בית הכנסת האר”י אשכנז. נרות שבת והבדלה צבעוניים ויפים, נרות שעוות דבורים טבעיות ופסלי שעווה מדהימים.
מוזיאון בית המאירי – מוזיאון היסטורי המתעד את חיי היישוב היהודי בצפת מתחילת המאה ה-19 ועד 1948. שעות פעילות: 9:00-14:00. לפרטים נוספים חייגו 04-6971307 או 04-6921939.

המוזיאון ליהדות דוברת הונגריה מציג את עברה העשיר של הקהילה היהודית ההונגרית ומציג היבטים רבים של חייה ומנהגיה. יש אוסף ארכיוני עצום וספרייה. סיורים מודרכים וייעוץ בנושא חקר שורשים משפחתיים זמינים לפי בקשה. ממוקם ברח’ הפלמ”ח 100 בתוך מתחם הסראיה העות’מאנית. שעות פעילות: 9:00-14:00 א’-ה’, 9-1 שישי. חייגו 04-692-5881 או בדוא”ל: museum@hjm.org.il אתר האינטרנט: museum@hjm.org.il